פסק-דין בתיק ת"א 5229-08

פתח דבר

עניינה של התביעה בשיקים, שבהם אוחז התובע, ואשר נמשכו על ידי הנתבע (להלן - השיקים). השיקים סורבו על ידי הבנק הנמשך מחמת הוראת ביטול שניתנה. התובע הגיש בקשה לביצועם בתיק הוצל"פ 0-07-84639-01 (להלן - תיק ההוצל"פ) בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים. הבקשה נתקבלה ובהחלטתה של כב' הרשמת עדי אייזדורפר מיום 23.7.08 ניתנה לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה השטרית.

טענות הנתבע

הנתבע טוען בתצהיר התומך בהתנגדות, שבתחילת שנת 2007 סוכם בינו ובין אדם בשם אבי הגר (להלן - אבי), כי בתמורה לתשלום סך של 185,000 ש"ח, שישלם הנתבע לאבי, ימכור אבי לנתבע ציוד מרפאת שיניים שניהל אבי (להלן- הציוד). בהתאם למוסכם, הנתבע מסר לאבי שיקים דחויים, שזמן פרעונם החל מסוף חודש יולי 2007 ועד לחודש ינואר 2008, בסך כולל של 185,000 ש"ח. אבי הפר את ההסכמה, ולמרות מסירת השיקים לא העביר את הציוד לידי הנתבע. בעקבות הפרת ההסכמה על ידי אבי, נתן הנתבע לבנק הנמשך הוראת ביטול ביחס לשיקים.

הנתבע טוען, כי הוא פטור מפרעון השיקים עקב כשלון מלא של התמורה, שהיה אמור לקבל כנגד השיקים. עוד טוען הנתבע, כי התובע ידע על כשלון התמורה בטרם הגיעו השיקים לידיו.

דיון והכרעה

בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן - הפקודה) נאמר:

"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

בע"א 425/78, המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן. חרושת ברזל בע"מ, פד"י
לג(1)304, 306, נאמר:

"מהאמור בסעיף קטן (ב) הנ"ל עולה ברורות שכדי שחובת הראיה תוחלף מההכרח שתהיה קימת הודאה או הוכחה שזכות הקנין של האוחז בשטר פגומה בגלל אחת הסיבות המנויות בסעיף קטן זה או בגלל פגמים אחרים בזכות הקנין ... הפגמים בזכות הקנין המנויים בסעיף 29(ב) ניתנו רק לשם הדגמה".

 כן ראה 6553/97, חגאי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פד"י נב(2)345, 355.

העולה מן הדברים, כי ככל שיוכיח הנתבע כשלון התמורה, שהיתה אמורה להתקבל כנגד השיקים, יהיה על התובע להוכיח קיום התנאים המקנים לו מעמד של אוחז כשורה בשיקים. לפיכך נראה, כי בשלב ראשון יש לבחון את טענת הנתבע בדבר כשלון תמורה מלא.

בהקשר זה הנתבע טוען בתצהיר עדותו את הדברים הבאים:

"4.    בתחילת שנת 2007 אבי הציע לי לרכוש ממנו את הציוד שבמרפאתו ולאחר דין ודברים הסכמתי לכך.

5.      בשים לב להיכרות ארוכת השנים שהיתה ביני ובין אבי והאימון שנתתי בו, ההסכמות בינינו לא הועלו על הכתב.

6.      עפ"י המוסכם ביננו, בתמורה למכירת הציוד הרפואי, שילמתי לאבי הסך של 185,000 ש"ח לערך, באמצעות שיקים דחויים, שתחילתם בסוף חודש יולי לשנת (כך במקור - נ"ש) 2007ועד לינואר 2008.

7.      זאת ועוד, עפ"י המוסכם התחייב אבי להעביר לי את הציוד בסוף חודש יולי תחילת חודש אוגוסט, המועד בו תכננתי לפתוח עוד מרפאה.